אסיפה מכוננת לישראל – שאלות ותשובות

אסיפה מכוננת היא גוף שתפקידו לנסח את ההסדרים החוקתיים של מדינה, כלומר את מערך ההסכמות היסודי והבסיסי לפיו המדינה מתנהלת. מדינות רבות כינסו אסיפות מכוננות (קרויות בדרך כלל constitutional conventions או constituent assemblies) על מנת לנסח חוקות, להציע תיקונים לחוקה קיימת, או לנסח הסכמים סמי-חוקתיים.

מנסחי הכרזת העצמאות קבעו כי ״השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה״ יוקמו ״בהתאם לחוקה שתיקבע על־ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948״. בפועל, האסיפה המכוננת התכנסה לראשונה ב-14 לפברואר 1949 וכעבור ימים ספורים שינתה את שמה ל״כנסת הראשונה״. מחלוקות באשר לצורך בחוקה ובאשר לעיתוי המתאים לכינונה הובילו את האסיפה המכוננת לקבל את החלטת הררי ב-13 ליוני 1950, לפיה ״הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה״.

מכאן המושג חוק-יסוד. מאז ועד היום, הכנסת כוננה ותיקנה שורה של חוקי-יסוד, העוסקים בשיטת הבחירות, רשויות השלטון ומוסדותיו, מאפייני המדינה, וזכויות הפרט. רק חלק קטן מחוקי-היסוד קיבלו מעמד משוריין, המגן עליהם מפני שינויים בידי רוב מקרי וקטן, בעוד שמרבית חוקי-היסוד ניתנים לשינוי בכל רוב בכנסת.

מאז הבחירות הראשונות שנערכו בישראל לא כוננה אסיפה מכוננת לגיבוש ההסדרים החוקתיים של ישראל לכדי מקשה יציבה וקוהרנטית, והכנסת נמנעה מלעשות זאת עד כה.

אנו מציעים להקים את האסיפה המכוננת מחדש.

מטרתנו בהצעת מתווה מפורט לכינוס אסיפה מכוננת לישראל היא לפרוץ מוצא מהמשבר אליו נקלעה החברה הישראלית בחודשים האחרונים. אנו סבורים שהקמת האסיפה המכוננת יכולה להוות ראשית פתרון, והאסיפה המכוננת בפעולתה תוכל לייצר את הפתרון עצמו בגיבוש ההסכמות הרחבות הנחוצות למדינת ישראל. הדיון הציבורי נוטה להתרכז בתוכן ההסכמות העתידיות בין כל חלקי החברה, ובהתאם השיח הציבורי והפוליטי נוטה להתרכז באיזורי המחלוקת. המסלול שאנו מבקשים להתחיל עוסק דווקא במנגנון ובשיטה הרצויים לגיבוש ההסדרים. מקום בו לא קיימת הסכמה על תוכן, עשויה להתקיים הסכמה על הפרוצדורה. אנו מאמינים כי מנגנון מוסכם, הוגן ומותאם לקבלת הכרעות חוקתיות יכול להצליח, נוכח גודל השעה, לגבש הסכמות רחבות, שלא היו מושגות אחרת.

אנו מקווים שהצעתנו תועיל במאמצים לחלץ את ישראל מהמשבר ותרחיב את השיח הציבורי והפוליטי, באופן שיאפשר לבנות תשתית למנגנונים שיעוררו אמון בקרב כל חלקי החברה ובתוכם ניתן יהיה ליצור הסכמות רחבות.

במשך כמה וכמה שבועות עמלנו קבוצה של אנשי מעשה ואקדמיה מרקעים ישראלים שונים, על יצירת המתווה שלפניכם. המתווה הוא תולדה של תהליך מאומץ ומעמיק של למידה והקשבה בינינו, התייעצות עם מומחים והוגים בארץ ומחוצה לה, ולמידה ממודלים היסטוריים ועכשוויים של כינון חוקות בעולם - מההצלחות ומהכשלונות – ודיונים ממושכים ביכולת ליישם את לקחיהם בישראל.

כפי שתראו גם בשאלות ובתשובות הבאות, האפשרויות שבחנו רבות בהרבה מאלה שנכנסו למסמך המרכזי. עשינו כמיטב יכולתנו לשרטט תכנית שלוקחת בחשבון שלל היבטים עקרוניים ומעשיים של בחירת והפעלת אסיפה מכוננת. יחד עם זאת, ישנם היבטים פרקטיים נוספים שיצטרכו עדיין לקבל התייחסות, ואנו מקווים שהדיון במתווה בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות יעסוק גם בכך.